אריה בדרך למכולת-השפעת הלחץ על יכולת הלמידה / אמיר דגן

הקדמה

אם אגיד כי אנו חיים בעולם תחרותי ולחוץ, לא אפתיע אתכם.

ואם אגיד כי אנו לומדים חלק נכבד מחיינו (יש האומרים אפילו כל חיינו), אני מניח שלא אפיל אתכם מהכסא.

במאמר זה אספר איך שתי האמירות משתלבות, כלומר: מה קורה כשלומדים בלחץ.

נכיר קצת הורמונים בגוף ותהליכים במוח, ונלמד.

אז אנא הרגעו, וקראו בהנאה.

אני מבטיח שאין מבחן בסוף.

חזרה להתחלה

מה קורה בגוף בשעת לחץ

במצבי לחץ ומצוקה, יש דינמיקה של הפרשת הורמונים כגון אדרנלין , נוראדרנלין ,קורטיזול,ועוד.

ההשפעות של הורמונים אלה בעלות מטרה ברורה – להכין את הגוף להתמודדות עם אירוע הלחץ (למשל האריה הרעב שפגשתי אתמול בדרך למכולת), בין אם ע"י בריחה ובין אם ע"י לחימה. לכן הם נקראים הורמוני FFF - Fight, Flight & Fright (מאבק, מנוסה ופחד).

חזרה להתחלה

קצת הגדרות^[6]

הקורטיזול הוא הורמון ממשפחת הגלוקוקורטיקואידים ( שאיתו נמנים גם הקורטיזון והקורטיקוסטרון), שמופרש בכמות משמעותית, יחסית ל"משפחתו". לקורטיזול כמה פעילויות:

1.      משפיע על המטבוליזם בגוף.

2.      מעודד עלייה ברמת הגלוקוז בדם.

3.      מעודד עלייה ברמת הגליקוגן בכבד.

4.      מסייע לגוף להסתגל לאספקה לא רציפה של מזון, תוך שמירה על רמת גלוקוז בדם, בגבולות יציבים.

5.      בזמן אירוע טראומטי, הקורטיזול משפיע על אופן תפקוד המוח: מגביר את פעילות האמיגדלה, וגורם להפסקת פעילות ההיפוקמפוס (אזור שמאחורי הרכות וקשור לזיכרון עובדות ,זיכרונות סמנטיים וגיבוש [קונסוליזציה] של זיכרונות.

 לסובלים מאמנזיה, למשל, אין יכולת לעבד את מה שלמדו,לגבש, ובגלל זה חסר להם זיכרון לטווח ארוך).

פעילויות אלו של הגוף מתאפשרות, הודות לכך שהוא מעודד הן גלוקונאוגנזה והן פירוק וניצול שומנים וחלבונים כמקורות חליפיים לאנרגיה.

בתנאים רגילים, רמת הקורטיזול משתנה במחזוריות יומית : בבוקר עם ההתעוררות - רמת הקורטיזול עולה, ובשעות הערב, לקראת השינה ובתחילתה - רמת הקורטיזול יורדת.

חזרה להתחלה

לחץ וזכרון

יש היום תיאוריה הטוענת, שישנן שתי מערכות מקבילות של זכירה^[8]:

זכרון "רגיל", אשר משמש אותנו בשגרה. זכרון זה הינו אנליטי ופרטני יותר, ונשלט ע"י ההיפוקמפוס.

זכרון "רגשי", הקשור לזכרונות הנרכשים בהקשר של פחד,איום או כאב, ונשלט ע"י האמיגדלה.

נסכם את ההבדלים ביניהם בטבלה^[9]:

השפעת הקורטיזול על הזכרון ה"רגיל"

הקורטיזול מפריע ביצירת זכרונות חדשים בהיפוקמפוס, ובשליפת זכרונות קיימים מהזכרון ארוך הטווח ה"רגיל".

זו גם הסיבה שבמשברים חמורים ולחץ גדול אנשים המומים ומבולבלים.

ניסוי שנעשה בעכברים, ב- Center for the Neurobiology of Learning and Memory at the University of California, Irvine, הוכח כי ההשפעה של הקורטיסול מוגבלת בזמן, כלומר הזכרון שלא הצלחנו להגיע אליו בזמן הלחץ לא נמחק, אלא היה בלתי נגיש (עוד על הניסוי ניתן לקרוא במקורות ^[1]+ ^[2])

ניסוי שנעשה על אנשים בשנת 2000 בשוייץ, הראה כי נפגעה הגישה לזכרונות ישנים(^[1]).

המטרה ההשרדותית

בשעת לחץ, הגוף רוצה לספק אנרגיה זמינה לשרירים, כדי שיוכל לברוח מהר או להלחם ביעילות.

כיוון שההורמונים המופרשים יוצרים מצב שהגלוקוז מגיע לשרירים ולא למוח, יש "משבר אנרגיה" קטן בהיפוקמפוס אשר במוח, ולכן קשה לשלוף זכרונות או לאחסן חדשים.

ובינינו, אם עכשיו אני רואה אריה רעב מולי, באמת שאין לי צורך להזכר בנוסחה המדוייקת של משפט הקוסינוסים, או לפתור משוואה ריבועית.

השפעת הקורטיזול על הזכרון ה"רגשי"

ההורמונים המשתחררים בשעת לחץ מגבירים את יכולת הזכירה של דברים הקשורים אל נשוא הלחץ.

חזרה להתחלה

איך זה רלבנטי לימינו

מנגנוני ההשרדות בגופנו לא השתנו, למרות שיש להניח שלא נצטרך לברוח מאריות רעבים.

למעשה, לא רק איום פיזי (כמו אריה רעב) מפעיל את דינמיקת הורמוני ה-FFF, אלא גם מצבי לחץ רגשי.

לכמה מאיתנו קרה שהמורה קרא להם בהפתעה אל הלוח, והם לא הצליחו לענות על שאלה קלה שהם ידעו את התשובה שלה ^[5]?

ובאמת, יש מורים שכאשר הם מזמינים אותך ללוח לבחינה מול הכתה, אתה מעדיף לברוח מאריה רעב. לא פלא שהקורטיזול יפריע לך להזכר בתשובה הנכונה.

ובעצם, בכל פעם שיש תחרות ומדידה, בין אם זה מבחן בכתה או משחק תחרותי, אנו יודעים שבסוף ישאלו אותנו רק על התוצאה הסופית. כלומר זה לא ישנה אם אנחנו יודעים, אלא האם הצלחנו לענות נכון על השאלות. והציון הזה יגיע לאנשים שחשובים לנו (הורים, חברים,...), וישפיע על יחסם אלינו.

ולכן זהו מצב של לחץ, והורמוני ה-FFF מופרשים.

חזרה להתחלה

סיכום

לסיכום אדגיש רק שתי נקודות. את המסקנות אשאיר לכם:

• בעת לחץ מופרש ההורמון קורטיזול, אשר אחת מהשפעותיו היא הפרעה בלמידת דברים חדשים, והפרעה בשליפת זכרונות קיימים.
• לחץ אינו רק סכנת חיים פיזית, אלא גם אירועים "רגשיים" (למשל שאלה של מורה בכתה, מבחן או משחק תחרותי).

חזרה להתחלה

מקורות

[1]        The Franklin Institute Online- http://www.fi.edu/brain/stress.htm

[2] Nature, Aug 20, 1998

[3] Learning under stress: how does it work?
by
Marian Joe¨ ls1, Zhenwei Pu1, Olof Wiegert1, Melly S. Oitzl2 and Harm J. Krugers1
1SILS-CNS, University of Amsterdam, The Netherlands
2LACDR, Leiden University, The Netherlands
http://www.fys.ruu.nl/~wwwfm/Events/NWOAutSch06/Learning.pdf

[4] Adrenocortical suppression blocks the memory-enhancing effects of amphetamine and epinephrine
(catecholamines/glucocorticoids/metyrapone/inhibitory voidance)
by
BENNO ROOZENDAAL*, OSNAT CARMI*+, AND JAMES L. MCGAUGH*+
*Center for the Neurobiology of Learning and Memory
+Department of Psychobiology, University of California, Irvine, CA 92717-3800
from
Proc. Natl. Acad. Sci. USA
Vol. 93, pp. 1429-1433, February 1996
Neurobiology
http://www.pubmedcentral.nih.gov/picrender.fcgi?artid=39955&blobtype=pdf

[5]  אתר מכללת סמינר הקיבוצים
http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/654/10925
"הייתי בלחץ" - מנגנוני הגנה של המוח האנושי ושימושם בהוראה

[6]  וויקיפדיה:
קורטיסול:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%95%D7%9C
היפוקמפוס:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1

[7]  Anxiety and Memory: Their Effects on Cognition and Musical Performance
by Daisy T. Lu, Ph.D
http://faculty.washington.edu/chudler/dl3.html

[8]  ראיון עם פרופ' אריה שלו, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית של ביה"ח הדסה
http://www.starmed.co.il/Ha-Technion/MustForget

[9]  פסיכולוגיה אבנורמלית, הרצאה 5
מאת יורם יובל, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
www.biu.ac.il/soc/ps/docs/2.12.03b.ppt

חזרה להתחלה